|
ראשי – רכב
משני – מונחים נפוצים
ביטוח
רכב – מונחים נפוצים
אבנר – ראשי תיבות של "איגוד ביטוח נפגעי רכב".
האיגוד
הוקם ע"י איגוד חברות הביטוח בישראל במטרה להשתתף
בביטוח מאוחד
בביטוחי רכב חובה.
אבנר קובעת ביחד עם המפקח על הביטוח ובאישור
וועדת
הכספים של הכנסת, את תעריפי ביטוח החובה ובנוסף מטפלת
בתביעות
מסדר גודל מסוים ומדריכה את החברות בכל הקשור
בטיפול בביטוח
חובה.
אובדן כללי TOTAL LOSS - - בביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4
טון
קובע החוק שאם הרכב נגנב ולא נמצא כעבור 30 יום או אירע נזק
ישיר
לרכב של לפחות 75% מערכו ייחשב הרכב כ"אובדן גמור".
במקרה כזה תשלם חברת
הביטוח את מלוא ערך הרכב
ביום קרות מקרה הביטוח. במידה והנזק לרכב
הוא שני שליש
מערכו, רשאית חברת הביטוח לפצות את המבוטח
כאילו
היה אובדן גמור.
חברות הביטוח נותנות אפשרות לרכוש הרחבה
לפייה גם
נזק בשיעורים נמוכים 45% עד 55% ייחשבו כאובדן כללי.
ביטוח –
התחייבות גוף כלשהו, תמורת תשלום, לשלם פיצויים לזולת
במקרה של נזק.
הכספים מופקדים אצל המבטח עד שיש צורך בהם לתשלום
הנזק.
ביטוח אחריות
כלפי צד שלישי – כיסוי ביטוחי אשר נועד לכסות את אחריות המבוטח
בעד
סכומים שיהיה מחויב לשלמם לצד שלישי בגלל נזק רכוש אשר
נגרם לנפגע. זהו
ביטוח רשות , זול יותר מביטוח מקיף עקב
הכיסוי המצומצם ומומלץ לכל
אחד עקב ריבוי התאונות
בכבישים.
לפירוט נוסף ראה ביטוח צד שלישי
לרכב.
ביטוח חובה - כשמו כן הוא, ביטוח המחויב לפי חוק לכל רכב על
פי פקודת
ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל 1970.ביטוח החובה מכסה נזקי גוף
לנהג,
לנוסעים ברכב ולהולכי רגל שנפגעו עקב השימוש ברכב המבוטח.
לפירוט
נוסף ראה ביטוח חובה.
ביטוח מקיף – פוליסה לרכב המכסה סיכונים שונים לרכב
כגון
אש, גניבה, תאונה, ביטוח צד שלישי ועוד כיסויים שונים
לפי בחירת
המבוטח.
לפירוט נוסף ראה ביטוח מקיף.
ביטול פוליסה – חברת הביטוח רשאית
לבטל את הביטוח
לפי שיקול דעתה, ובלבד ששלחה הודעה על כך למבוטח
בדואר
רשום 21, יום לפחות לפני התאריך בו תתבטל הפוליסה.
במקרה זה יוחזרו דמי
הביטוח למבוטח לפי חישוב יחסי (פרורטה).
גם המבוטח רשאי לבטל את הביטוח,
ע"י הודעה בכתב
לחברת הביטוח. במקרה זה רשאית חברת הביטוח להשאיר
לעצמה
דמי ביטוח המחושבים לפי 10% מדמי הביטוח השנתיים
עבור כל חודש מלא או חלקי
ובנוסף 10% מדמי הביטוח השנתיים.
סוג חישוב זה ניקרא
פרוסקלה.
בעל פוליסה – האדם, או החברה, ששמו מופיע
בפוליסה
והמתחייב לשלם את הפרמיה הנקובה בפוליסה.
בביטוח כללי בעל
הפוליסה הוא גם המבוטח.
גבול אחריות – הסכום המרבי אותו תשלם חברת
הביטוח
לניזוק (צד שלישי – לא המבוטח) בגין סעיף המכוסה
בפוליסה.
הסכום האמור מופיע במפרט הפוליסה ומשתנה מחברה
לחברה.
אחריותו של המבוטח עלולה להיות גבוהה יותר מגבול האחריות
ובמקרה
זה ייאלץ המבוטח להשלים החסר מכיסו.
חברת הביטוח תשלם גם הוצאות משפט
סבירות שעל המבוטח
לשלם בשל מקרה ביטוח.
את גבולות האחריות ניתן להגדיל
תמורת פרמיה לא גבוהה.
דו"ח תביעות – מכתב הנשלח למבוטח ע"י חברת
הביטוח
לקראת תום תקופת הביטוח ובו פירוט התביעות שאירעו
בתקופה בה היה
מבוטח או ציון העובדה שלא אירעו תביעות.
במקרה שבו מחליט המבוטח להחליף את
חברת או סוכן
הביטוח שלו, מהווה מכתב זה אישור לניסיון התביעות
שלו.
הוצאות הגנה במשפט פלילי – במקרה של תאונת דרכים עם
נפגעים, יכול
המבוטח לקבל תשלום מחברת הביטוח עבור
שכירת עו"ד לניהול משפטו. גובה
התשלום לא יעלה על
שכר הטרחה המינימלי הקבוע על פי לשכת עורכי
הדין
בתוספת 50%. ברוב חברות הביטוח כלול כיסוי זה ללא
תוספת
פרמיה אולם רצוי לברר זאת בעת עריכת הביטוח.
המאגר ("הפול") - גוף
משותף לכל חברות הביטוח העוסקות
בתחום ביטוח החובה שתפקידו לספק ביטוח
חובה לכל דורש.
מבוטח אשר אינו מצליח לקנות ביטוח חובה, רשאי
לפנות
למאגר המחויב לבטחו אולם בפרמיה גבוהה יותר.
המפקח על
הביטוח – אגף במשרד האוצר שתפקידו לפקח
על ביצוע חוקי הביטוח
בישראל, להגן על זכויות המבוטחים
ולפקח על יכולתן של חברות הביטוח לעמוד
בהתחיבותיהן
למבוטחים.
הנחות בגין העדר תביעות
הנחות הניתנות
בשיעורים של % 7.5 ועד % 30 בגין אי
הגשת תביעות. עבור כל שנה ללא
תביעות יקבל המבוטח
הנחה נוספת עד גבול מסוים לפי קביעת חברת
הביטוח.
לעומת זאת, עבור כל תביעה תתייקר הפוליסה בהתאם.
לפירוט נוסף
ראה קביעת הפרמיה בביטוח רכב
השבה לקדמות (כינון) – במקרה תביעה יש להשיב
את סכומי
הביטוח לקדמותם כדי שבמקרה של תביעה נוספת, לא
ייווצר
מצב של ביטוח חסר. דבר זה דורש תוספת פרמיה המחושבת לפי סכום
הנזק,
התעריף ותקופת הביטוח שנותרה. ניתן לבטל תשלום תוספת
זו במידה
ומשלמים פרמיה נוספת בעת עריכת הביטוח ו/או חידושו.
החלפת רכב
– כאשר המבוטח מחליף את רכבו במשך תקופת
הביטוח, זכותו להעביר את
הביטוח לרכבו החדש, כמובן
לאחר הודעה לחברה. הפרמיה תשתנה ברוב המקרים
ואז
ישלם המבוטח פרמיה נוספת או יקבל החזר.
הרשאים לנהוג ברכב – ברשימת
הפוליסה מצוין במפורש מי
רשאי לנהוג ברכב. ברוב הפוליסות המבוטח או אדם
מטעמו
ו/או ברשותו רשאים לנהוג ברכב בהתאם למגבלות, בעיקר
של
גיל. ברוב חברות הביטוח נהוגה חלוקה של נהגים עד
גיל 24 ומעל גיל
24, כאשר לנהגים הצעירים הפרמיה
גבוהה יותר.
רוב חברות
הביטוח מעניקות הנחות בביטוח מקיף כאשר
גיל הנהגים הוא מעל 30 או מעל
40.
השבתת רכב – לעיתים , מסיבות שונות כגון נסיעה ארוכה
לחו"ל,
מחלה, שלילת רשיון ועוד, המבוטח אינו משתמש ברכב וגם אדם
אחר מלבדו אינו
נוהג ברכב. במקרים כאלה הסיכון לרכב קטן במידה
ניכרת וניתן לצמצם הכיסוי
לסיכוני גניבה, אש, התפוצצות ו ברק,
ולקבל החזר דמי הביטוח בגין
תקופת ההשבתה.
כאשר תקופת ההשבתה עולה על 45 יום, זכאי המבוטח לקבל
50%
מהפרמיה לתקופת ההשבתה. כל זאת בתנאי שההשבתה
לא נגרמה ע"י נזק המכוסה לפי
הפוליסה.
השתתפות עצמית – סכום או אחוז מתגמולי הביטוח המהווה
את
השתתפותו של המבוטח בעלות הנזק.
חברת הביטוח תשלם תגמולי
ביטוח בגין הנזק שמעל ההשתתפות
העצמית, כמוגדר בכל כיסוי.
בכיסויים
מסוימים יכול המבוטח, תוך שינוי הפרמיה, לשנות
את גובה ההשתתפות
העצמית.
אין מנכים השתתפות עצמית במקרים של אובדן גמור או
אובדן גמור
הלכה למעשה ברכבים עד 4 טון.
התיישנות – התקופה בה ניתן להגיש תביעה על פי
חוק חוזה
הביטוח, מוגבלת בנזקי רכוש לשלוש שנים.
בביטוחי אחריות
או נזקי גוף תקופת ההתיישנות ארוכה
יותר ונקבעת על פי מספר פרמטרים כגון
גיל הנפגע,
סוג הפגיעה ותוצאותיה ועוד.
חדש תמורת ישן – בביטוח מקיף
מבוטח הרכב לפי ערך
השוק שלו. חברות הביטוח מאפשרות קניית הרחבה
הנקראת
"חדש תמורת ישן" ומאפשרת, תחת הגבלות מסוימות, רכישת
רכב חדש
במקרה של אובדן מוחלט (TOTAL LOSS).
חוק
הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק שנחקק בשנת
1975 ומסדיר את נושא
הפיצוי בגין נזקי גוף כתוצאה
משימוש ברכב מנועי.
החוק קובע את
דרכי חישוב הפיצוי לנפגעים ולנזקים
שנגרמו להם.
לפירוט נוסף ראה ביטוח
חובה.
חוק חוזה הביטוח – חוק משנת 1981 הבא להסדיר את
רוב הנושאים
בביטוח בין המבטח למבוטח.
החוק קובע, בין היתר, תנאים כלליים בחוזה
הפוליסה,
תנאי הצמדת הביטוח למדדי מחירים שונים, מעמדו
של סוכן הביטוח
ועוד.
חידוש הביטוח - חברת הביטוח אינה חייבת להודיע
למבוטח כי תקופת
הביטוח מסתיימת ואינה חייבת לחדש
את הביטוח לתקופה נוספת.
ברוב המקרים,
סוכן הביטוח יודיע למבוטח על חידוש הביטוח,
אם ע"י הודעה טלפונית או משלוח
הפוליסה בדואר. המבוטח
יכול לא לחדש הביטוח אצל אותו סוכן ויש להודיע לו
על כך,
רצוי בדואר רשום לפני מועד החידוש.
חיתום – תהליך הנעשה בחברת
הביטוח ובא להעריך את
הסיכון המבוטח, כיצד לצמצמו, ע"י מגונים שונים
לדוגמה,
האם ניתן לבטח את הסיכון ובאיזה פרמיה ותנאים
נוספים.
חפצים אישיים ברכב - ביטוח שנועד לכסות אובדן או נזק
לחפצים
אישיים של המבוטח כתוצאה מאירוע המכוסה
על פי הפוליסה.
ביטוח זה
לא מקובל היום מכיוון שרוב חברות הביטוח
אינן מאפשרות לקנותו.
ירידת
ערך – לעיתים בעקבות נזק לרכב יורד שוויו למרות
שתוקן וחזר לתפקוד רגיל.
פוליסת הביטוח מכסה את ירידת
הערך כתוצאה ממקרה הביטוח, בכפוף להשתתפות
עצמית
הנקבעת כאחוז משווי הרכב.
לפירוט נוסף ראה טבלת שיעורי ירידת ערך
לרכב מתאונה.
כינון – ראה השבה לקדמות
כיסוי – היקף ההגנה, על פי
הפוליסה ותנאיה, שנותן
המבטח למבוטח.
בביטוחי רכב רכוש (מקיף או צד ג')
נכנס הכיסוי לתוקף
כאשר נציג מוסמך של המבטח (סוכן הביטוח
לדוגמה)
מסכים לקבל את הרכב לביטוח והתנאים מסוכמים
בין
השניים.
מכשירים חשמליים – המכשיר החשמלי העיקרי אותו
מבטחים
בעלי רכב רבים הנו מערכת המוזיקה ברכב.
שוויין של מערכות מוזיקה
לרכבים יכול להגיע לעשרות
אלפי שקלים והן מהוות פיתוי מתמיד
לגנבים.
רוב חברות הביטוח מאפשרות לבטח מכשירים אלה תמורת
תוספת פרמיה
והקפדה על מיגוני הרכב.
נזק גוף – הגדרת נזק גוף בחוק כוללת
מוות, מחלה, פגיעה,
ליקוי גופני נפשי או שכלי שנגרמו לאדם ע"י גורם
תאונתי
בלתי צפוי.
נזק תוצאתי - כשמו כן הוא, תוצאה של האירוע
בניגוד
לנזק הנובע ישירות מהתאונה.
סוכן ביטוח – אדם שקיבל ייפוי כוח
ממבטח להציע
ולמכור את מוצרי המבטח למבוטחים פוטנציאלים.
הסוכן
פועל כמתווך בין המבטח למבוטח ובין תפקידיו
ניתן למנות התאמת ביטוח, גביית
דמי הביטוח, טיפול
בתביעות ועוד.
תפקיד סוכן הביטוח דורש הכשרה מקצועית
ייעודית
ורישוי לפי תקנות המפקח על הביטוח שבמשרד האוצר.
פוליסה
– הסכם המתעד את מערכת היחסים, החובות
והזכויות, בין המבטח
למבוטח.
הפוליסה ביחד עם דפי הרשימה המצורפים מפרטים
את התחייבותו של
המבטח כלפי המבוטח למקרים
של נזקים או הפסדים שייגרמו למבוטח.
פוליסה
תקנית – ביטוחי רכוש לרכב עד 4 טון מעוגנים
בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח
בהם נקבעו תנאי6
מינימום לביטוח רכב.
חברות הביטוח אינן מורשות לגרוע
מתנאי מינימום
אלה, אלא להוסיף עליהן הרחבות לפי ראות עיניהן.
פרמיה –
הסכום שמשלם המבוטח למבטח בתמורה להתחייבותו
של המבטח לשלם פיצוי למבוטח
במקרה של נזק המכוסה
בפוליסה. על המבוטח לשלם הפרמיה במועד
שנקבע.
קרנית – חברה הקשורה ל"אבנר" ומפצה נפגעי תאונות
דרכים
שאינם יכולים לקבל פיצוי מחברות ביטוח מאחת מהסיבות
הבאות
:
- נפגעי תאונות מרכב אשר לנהגו לא היה ביטוח.
- נפגעי תאונות
מסוג "פגע וברח" – במקרים אלה לא
ידוע מי הנהג ומי חברת הביטוח.
-
נפגעי תאונות כשחברת הביטוח פשטה רגל או נמצאת
בפירוק.
רכב
חליפי – רכב אותו מקבל המבוטח, בכפוף לתנאים
מסוימים, במקום רכבו שניזוק
או נגנב.
הכיסוי משתנה מחברה לחברה ורצוי לבדוק היטב בעת
עריכת הביטוח
באיזה תנאים מדובר.
ברוב חברות הביטוח מפרידים בין גניבה לתאונה.
במקרה
גניבה ניתן הרכב החליפי למשך יותר ימים
מאשר במקרה
תאונה.
רעידת אדמה – נזקי רעידת אדמה אינם מכוסים
בביטוח
המקיף. ניתן לרכוש הכיסוי תמורת פרמיה לא גבוהה.
ראוי לציין כי
מדינת ישראל לא מחויבת לפצות את
אזרחיה בגין נזקי רעידת אדמה.
רשימה –
נספח המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה ובו
מפורטים נתוני המבוטח, נשוא
הביטוח, סעיפי הכיסוי,
סכומי הביטוח, הפרמיות, השתתפויות עצמיות
וכן
התנאות, הגבלות והרחבות שונות המיוחדות לכל מבוטח.
שביתות
ומהומות – נזקי שביתות ומהומות אינם מכוסים
בביטוח המקיף. ניתן לבטח נזקים
כתוצאה משביתות
ומהומות תמורת פרמיה נוספת.
כמו ברעידת אדמה, גם כאן
אין כל התחייבות של
מדינת ישראל לפיצוי אזרחיה במקרה נזק.
שיבוב
– מבטח, לאחר ששילם את תגמולי הביטוח למבוטח,
זכאי לתבוע את נזקיו, בשם
המבוטח, מצד שלישי
האחראי לנזק.
שיעבוד הרכב – במידה והרכב משמש כבטוחה
להלוואה,
דורש הבנק כי הרכב יבוטח בביטוח מקיף והביטוח ישועבד
לטובת
הבנק. הבנק נקבע כמוטב בפוליסה עד לשיעור טובת
הנאתו בנכס. חברת
הביטוח מנפיקה העתק מהפוליסה עבור
הבנק המשעבד כולל סעיף השיעבוד.
שמאי
– האדם אשר מוסמך להעריך את הנזק ולקבוע את
הסכום שישולם עבור תיקון הנזק.
השמאי בודק את הנזק,
כיצד הוא נגרם והאם מולאו תנאי הפוליסה
במלואם.
שמשות הרכב – הפוליסה התקנית מכסה נזקי שבר לשמשות
הרכב אולם
במקרה כזה תופעל ההשתתפות העצמית הרגילה
שברוב המקרים תהיה גבוהה יותר
מערך השמשה.
רוב חברות הביטוח מאפשרות לרכוש ביטוח לשמשות
עם השתתפות
עצמית נמוכה או אף ללא השתתפות עצמית.
התיקון במקרים אלה נעשה ע"י זגגי
רכב אשר עימם
התקשרו חברות הביטוח לצורך מתן השירות.
שירותי
גרירה – כל חברות הביטוח מאפשרות למבוטחים לרכוש
מנוי לשירותי גרירה
וחילוץ. ברוב המקרים מבצעות את הגרירה
או החילוץ חברות המתמחות בכך כמו
"שגריר" ו"מ.מ.ס.י" לדוגמה.
השירות ניתן 24 שעות וכולל התנעת רכב, תיקוני
דרך, חילוץ
רכב וגרירת רכב, כל הנ"ל בכפוף לכתב השירות של החברה.
שרידי
הרכב – במקרים רבים של אובדן גמור נותרים שרידים
ששווים לא מעט כסף.
שרידים אלה עוברים לרשות חברת
הביטוח אשר ברוב המקרים מוכרת אותם לסוחרי
רכב שמפרקים
את הרכב לחלקים ומוכרים אותם, או מתקנים את הרכב
בכפוף
לתקנות משרד התחבורה ומעלים אותו חזרה לכביש.
תאונה –
אירוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן הקורה בפתאומיות.
תביעה – דרישה לתשלום
תגמולי ביטוח על פי תנאי הפוליסה.
את התביעה יכול להגיש המבוטח או צד
שלישי שניפגע ע"י
המבוטח.
פוליסת הרכב קובעת כי הודאה באשמה או
התחייבות של
המבוטח לתשלום כלשהו לנפגע, אינן מחייבות את
חברת
הביטוח.
לפירוט נוסף ראה תביעות רכב.
תביעה כלפי צד שלישי –
במקרים לא מעטים כדאי לתבוע
את הצד השלישי במקום להגיש תביעה כלפי מבטח
הרכב
לפירוט נוסף ראה תביעות רכב.
תגמולי ביטוח – סכום כסף שעל המבוטח
לשלם בקרות
מקרה הביטוח על פי חוזה הביטוח.
תעריף – שיעור הפרמיה שיש
לשלם עבור ביטוח הרכב.
התעריף שונה מחברה לחברה, מסוג רכב לסוג רכב
ואף
מחודש לחודש.
לפירוט נוסף ראה קביעת הפרמיה בביטוח
רכב.
|